רשימת כל המצילים יצירת קשר תרומה English
 
 
 
 
סרט דוקומנטרי באורך מלא "יהודים מצילים יהודים בתקופת השואה". במאית הסרט: שושי בן חמו.
לא מכבר נחשפנו לנושא שבנדון והחלטנו להפיק סרט דוקומנטרי על יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה. הכול שמעו על חסידי אומות העולם, אך לא רבים מכירים את סיפוריהם של היהודים שסיכנו את עצמם ולא פעם הקריבו את חייהם כדי להציל את אחיהם.
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
 
 
 
רחה פריאר לבית שווייצר (Recha Freier nee Schweitzer) נולדה בנורדן (Norden), גרמניה. לאחר שלמדה שפות באוניברסיטה עבדה כמורה וחוקרת פולקלור. בשנת 1919 נשאה לרב ד"ר משה – מוריץ פריאר (Moshe-Moritz Freier) שכיהן כרב בקהילות סופיה (Sofia) וברלין (Berlin).

רחה פריאר לבית שווייצר (Recha Freier nee Schweitzer ) נולדה בנורדן (Norden), גרמניה. לאחר שלמדה שפות באוניברסיטה עבדה כמורה וחוקרת פולקלור. בשנת 1919 נשאה לרב ד"ר משה – מוריץ פריאר (Moshe-Moritz Freier) שכיהן כרב בקהילות סופיה (Sofia) וברלין (Berlin). בעקבות פניה של קבוצת נערים גרמנים בשנת 1932, שפוטרו מעבודתם בשל יהדותם ופנו אליה לקבלת סיוע, הגתה והוציאה לפועל את חזון "עליית הנוער": העלאת בני נוער מגרמניה לישראל ושילובם בקיבוצים. האגודה נקראה בתחילה בשם "עזרה לנוער יהודי", כדי להסוות את מטרותיה הציוניות. הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מנתה 12 ילדים והועלתה על ידי פראיר בסוף שנת 1932 במימון כספים שאספה. מפעל עלית הנוער אושר על ידי הקונגרס הציוני העולמי בשנת 1933 והביא להצלתם של שבעת אלפים ילדים במהלך תקופת השואה. משנת 1938 פעלה פריאר לצד אישים כגון אהרון מנצ'ר (Aron Menczer) להצלת יהודי אוסטריה. החל מיום פוגרום "ליל הבדולח", עשתה פריאר מאמצים לשחרורם של יהודים בעלי אזרחות פולנית שנאסרו במחנות הרכוז. בשנת 1939 גנבה ממשרדי "ההתאחדות הארצית של יהודי גרמניה" (Die Reichsvereinigung der Juden in Deutschland) טופסי בקשה לאישורי הגירה מטעם הגסטאפו, והעבירה אותם לידי העצירים במחנה זקסנהאוזן (Sachsenhausen) שהשתחררו בזכותם. כשנתגלה הדבר, דרשו ממנה מנהיגי ה"התאחדות", והרב ליאו בֶּק (Leo Baeck) בראשם, להתפטר מראשות "עזרה לנוער יהודי", האגודה שהקימה שש שנים לפני כן. הם גם התלוננו עליה בגסטאפו. רחה זומנה להתייצב בפני אדולף אייכמן (Adolf Eichmann) כשלצידו ישב מזכיר ה"התאחדות" פאול אפשטיין (Paul Eppstein). אייכמן נטל ממנה את דרכונה, השליכו לרצפה ואסר עליה לצאת מברלין. רחה ובתה הצליחו להסתנן ביולי 1940 בעזרת מבריחים לזאגרב (Zagreb) שביוגוסלביה. משם שלחה מבריחים להעביר ליוגוסלביה קבוצה של מאה ועשרים בני נוער, שאבותיהם נספו במחנות ריכוז בגרמניה. היא הצליחה להשיג עבורם רק תשעים סרטיפיקטים מידי חיים בֶּרלָס (Chaim Barlas), שליח הסוכנות באיסטנבול לענייני העלייה. במרץ 1941 הגיעה רחה עם מעין בתה, דרך תורכיה לארץ-ישראל. טרם עלותה ארצה, חששה להפקיר את הנערים לגורלם. היא נעתרה לבסוף להפצרותיו של יוסף-יושׁקו איתאי-אינדיג (Josef–Yoshko Itai-Indig), חבר הנהגת "השומר הצעיר" בזאגרב, שהתחייב לדאוג לילדים ונשבע לה כי יביאם בשלום לארץ. ימים ספורים לפני פלישת הגרמנים ליוגוסלביה ב- 6.4.1941, העלה אינדיג את תשעים הנערים נושאי הסרטיפיקטים על רכבת שיצאה מזאגרב וליווה אותם עד בלגרד (Belgrade), בדרכם לארץ. אינדיג נאלץ להישאר ביוגוסלביה הכבושה עם שלושים הנערים הנותרים, איתאי נאלץ להישאר ביוגוסלביה הכבושה עם שלושים הנערים הנותרים, שאליהם נוספו עוד נערים וכמה מלווים מבוגרים ומספרם הגיע עד שבעים. הם נדדו במשך ארבע וחצי שנים באירופה, עד שמצאו מפלט בשוויץ.[ראה סיפור המציל איתאי יוסף]. כשהגיעה לארץ בשנת 1941 דרשה פריאר שלושים רישיונות עליה נוספים עבור בני הנוער שנותרו ביוגוסלביה. דרישתה לא נענתה, וכעבור זמן קצר הודיעה לה הלשכה הירושלמית כי בארץ אין מקום לעבודתה ב"עליית הנוער." בשנת 1943 ייסדה את "המפעל להכשרת ילדי ישראל", שפעל להענקת חינוך וסיוע לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. נוסף על כך, הייתה פראייר פעילה גם בתחום המוסיקה הישראלית. בין השאר, הקימה את "הקרן למלחינים ישראלים", שפעלה לקידום מוזיקה ישראלית מודרנית מקורית. בשנת 1981 הוענק לפריאר פרס ישראל על מפעל חיים, על שיזמה והניחה את היסודות הראשונים למפעל עליית הנוער, ולהצלת ילדים מהשואה. רחה פראייר מתוך: אלן שיידר, טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה בסימן גבורתם של יהודים שהצילו אחיהם בשואה, המרכז העולמי של בני ברית בירושלים והקק"ל, 2015. שרה בן ראובן, רחה פריאר מיסדת עליית הנוער, מט"ח-המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2009. עדות עדות של רחה פריאר, ילידת 1892 Norden גרמניה, מייסדת עליית הנוער, על גירוש יהודים, אזרחי פולין מגרמניה לפולין, מחנות המגורשים על הגבול, גירושים למחנה Sachsenhausen ועוד. ארכיון יד ושם, חטיבה ,O.33 תיק מס' 85, פריט מספר 3543472. קישורים רחה פראייר ויקיפדיה הארכיון הציוני המרכזי ורד גנור-שביט, רחה פריאר: מפעלה של אשה לבד, מט"ח-המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1990. שרה בן ראובן, רחה פריאר מיסדת עליית הנוער, מט"ח-המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2009. אתר משואה-המכון ללימודי השואה ספרים רחה פריאר, ישרש: על יסוד עלית הנוער ושנותיה הראשונות, הוצאת "תמר", תל-אביב, 1953. יוסף איתאי, ילדי וילה אמה, תל-אביב: מורשת, ספרית הפועלים והוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1983. מאמרים ק. י. בל-כדורי, "העליה הבלתי חוקית מגרמניה הנאצית או שבעה מסעות בלתי - חוקיים מגרמניה הנאצית לארץ - ישראל", ילקוט מורשת ח', (1968), עמ' 127--144. יעל אורביטו, "פרשת 'ילדי וילה אמה' בראי הצלת ילדים בתקופת השואה", הקונגרס העולמי למדעי היהדות 12, חטיבה ה', (1997), עמ' 145--154. מאמר המבוסס על עבודת גמר לתואר מוסמך, ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1996. הייני בורנשטיין, "פעולות עזרה והצלה משוויץ", ילקוט מורשת נ"א, (1991), עמ' 81—90. שלמה בר-גיל, "התנועה הקיבוצית ועלית הנוער", מתוך: אביבה חלמיש וצבי צמרת (עורכים), הקיבוץ- מאה השנים הראשונות, ירושלים:יד יצחק בן-צבי, עמ' 43—50.