יהודים מצילים יהודים בשואה
יונה – יונס אקשטיין נולד בברטיסלבה (Bratislava), סלובקיה, כבן השביעי מבין תשעה אחים להוריו בנימין זאב אקשטיין (Binjamin Zeev Eckstein) ומרים אקשטיין לבית רוזנפלד (Miriam Eckstein nee Rozenfeld). יונה היה מתאבק מצליח במועדון הספורט היהודי "הכוח". בזכות ההתאבקות קנה לו חברים ומכרים גם בציבור הכללי ובקרב הפקידות והמשטרה.
פעילות ההצלה של אקשטיין החלה כבר בשנת 1938, לאחר ספוח אוסטריה לרייך השלישי. במרץ 1938 גורשו כל יהודי מחוז בורגנלנד (Burgenland) וכל רכושם הוחרם. חלקם נשלחו לווינה (Vien), חלקם להונגריה והנותרים שולחו על רפסודה במורד הדנובה לעבר סלובקיה ונתקעו על אי קטן סמוך לברטיסלבה. בין המגורשים הללו היו הוריה של מיכל אשתו, לאה וישראל הירש (Lea & Israel Hirsch). אקשטיין מיהר לחלצם וסדר מקומות ארוח בברטיסלבה גם למגורשים האחרים.
הוא ניצל את אישור השלטונות שניתן לו לחלוקת מזון כשר ליהודים ולעצורים במחנה המעבר פטרונקה (Patronka) שמוקם בבית חרושת נטוש בפאתי ברטיסלבה, כדי להעביר באופן חשאי אוכל ומידע חיוני ליהודים ששהו במסתור. אף שנאסר על אקשטיין לדבר עם שוכני המחנה והובהר לו כי אם יעשה זאת יוצא להורג, יונה הבריח מכתבים מהעצורים אל בני משפחותיהם, כדי שיידעו על גורלם. במקרים רבים המידע החיוני הביא לשחרור העצורים באמצעות תשלום שוחד.
בשנים 1942-1943 טיפל אקשטיין ביתומים יהודים עזובים שהגיעו מפולין במהלך מלחמת העולם השנייה וסייע לעלייתם לארץ ישראל. הוא אירח יהודים שברחו לסלובקיה מאושוויץ (Auschwitz), סייע ליהודים להימלט להונגריה והסתיר יהודים בשני בונקרים. ביולי 1943 נעצר בביתו על ידי חיילי אס.אס, שדרשו ממנו להוביל אותם לארבעה יהודים מפולניה שהוסתרו בברטיסלבה. החיילים הראו ליונה תמונה של היהודים ולאחר שהכחיש כי הוא מכיר אותם הוכה ועונה במשך כמה ימים. הוא עמד בעינויים ולא גילה את מקום מחבואם של היהודים וכך הציל אותם ממוות ודאי. לאחר מכן הופעל עליו לחץ נוסף במטרה לשבור אותו. מיכל רעייתו נעצרה והוחזקה כבת ערובה כאשר יונה אולץ לחפש את היהודים. במהלך מעצרה היא עברה מסכת של התעללויות, שכללה אלימות קשה. גם היא עמדה בעינויים ולא גילתה דבר על מקום המסתור. כך ארבעת היהודים ניצלו ושרדו את השואה.
רבות מהפעולות של אקשטיין התבצעו במסגרת הפעילות המאורגנת של הקהילה היהודית ו"קבוצת העבודה" בראשות הרב מיכאל דב ויסמנדל (Michael Dov Weissmandl) וגיזי פליישמן (Gisi Fleischmann ), שהעבירו מטבע זר שבו היה צורך לשחד את הרשויות המקומיות. עם זאת, את עיקר הפעולות עשה אקשטיין בעצמו ומיוזמתו ובכללן כריית בונקר תחת מרתף ביתו, תוך סיכון ממשי של חייו וחיי משפחתו.
בשנת 1944 נתפסו יונה ומיכל יחד עם יהודים רבים אחרים, ונשלחו למחנה טרזין (Terezin). הם שוחררו מהמחנה בסוף המלחמה, במאי 1945. בתם הוסתרה אותו זמן אצל משפחת פייאנקו (Pianko) הקתולית.
בשנת 1948 נודע ליונה כי אנשי המשטר הקומוניסטי החדש עומדים לעצור אותו. הוא ברח לפראג (Prauge), ומיכל והילדים הצטרפו אליו. הם ניסו להגיע לישראל, אך דרכם נחסמה עקב מלחמת העצמאות, וכך הגיעו לאוסטרליה וקבעו בה את ביתם.
יונה אקשטיין
קישורים יונה אקשטיין
ילדים בשואה, מיזם תיעוד
קובי פינקלר, גבורתם של המצילים היהודים, ערוץ 7, 23.04.2014
יורי ילון, המלאך מסלובקיה, ישראל היום, 28.04.2014
אתר קק"ל לצעירים
יהודים מצילים יהודים בשואה - Jews Rescued Jews During the Holocaust
עדויות, כתבות ומכתבים - נספח א, קק"ל ובני ברית ירושלים:
עדויות.pdf