המצילים זוכי אות המציל בהמלצת חולי

פנחס אוסטרובסקי (31.8.1922 – 27.8.1983 ) היה ציוני נלהב, אשר דאג תמיד לזולת. למד חקלאות על מנת להכשיר עצמו לעלייה לארץ ישראל, ותפקידו כאגרונום ברשויות הסובייטיות, יחד עם תכונות של אומץ, תעוזה, גבורה, תושייה וקור רוח שניחן בהן, סייעו לו להציל יהודים רבים בתקופת מלחמת העולם השנייה ולעמוד בראש קבוצה של כ- 70 יהודים אותם הוציא מאירופה לישראל.

ארנסט אפנצלר הנו ילד ותיק בבית "לה-גט" (LA GUETTE ), בית באזור פריז, אשר לפני המלחמה קיבל בברכה ילדים פליטים מגרמניה ואוסטריה. פלור וג'ורג' לואנג'ר ניהלו את הבית עד אשר פוזר לאזור "לה בורבול" בחבל ארץ "פאי-דה-דום" ב- 1940 אחרי פלישת גרמניה.

ז'וזה אבולקר (בצרפתית: José Aboulker; ‏5 במרץ 1920, אלג'יר - 17 בנובמבר 2009, מאנוסק, דרום צרפת), מנהיג המחתרת היהודית באלג'יריה הצרפתית במלחמת העולם השנייה. אבולקר היה איש מפתח בהצלחת מבצע לפיד, המבצע החשוב ביותר במערכה בצפון אפריקה, בו פלשו פלישת בעלות הברית לאלג'יריה ומרוקו.

בואינה צרפתי גרפינקל (Bouena Sarfatty Garfinkle;‏ 15 בנובמבר 1916 – 23 ביולי 1997) הייתה משוררת לאדינו ילידת סלוניקי, פריטיזנית בתקופת השואה ופעילה בהעלאת שארית הפליטה לארץ ישראל. בואינה (טובה) צרפתי נולדה בסלוניקי למשפחה ספרדית ידועה.

שושנה (רוז'קה) קוסובר, הבת הצעירה במשפחה בת שישה ילדים נולדה ברדזימין, צפונית לורשה, פולין. למדה בסמינר למורים והיתה חברת בית"ר מצעירותה. באפריל 1942 נפגשה עם קזימיאז` אוסטקוביץ`, ששמו במחתרת היה אדולף רודניצקי, מאיור במחתרת הפולנית הימנית "ארמיה קראיובה" (.A.K ). רודניצקי, שהיה מהנדס מחוז ורשה וידידו הוותיק של אביה, נתן לה תעודת זהות פולנית על שם אמילקה חוטובסקה וצירף אותה לארגון הא.ק. כקשרית ומבריחת נשק.

אהרון רוזה נולד ביוון בשנת 1917. למד רוקחות בסלוניקי ועבד בבית מרקחת קטן בעיר. כמו כל יהודי סלוניקי נשלח לאושוויץ, ושם עבד כרוקח בבית המרקחת בבית החולים של המחנה. היינץ קוניו, ניצול שואה מאשוויץ, כתב: “אהרון רוזה היה איש צנוע וטוב לב מאין כמוהו ורבים מקרבנו חבים לו את חייהם... בנצלו את עבודתו, היה מבריח תרופות ככל שדרוש... אל החברים האסירים הסובלים. כך היה לנו אהרון מלאך מושיע משך תקופה ארוכה עד בוא היום הנורא, וגם ממנו נפרעו הגרמנים.“

יעקב רון (יקשי רייס) נולד בשנת 1924 בצונוסקה סטרצה. מדבריו של יעקוב: לעיירה שלנו היה כינוי: "פלסטינה הקטנה", בגלל המספר הרב של יהודיה. שתי קהילות חרדיות פעלו בה ומשפחתנו השתייכה למתונים. היינו שישה אחים, ואני הייתי לפני האחרון. אבא ניהל מפעל גדול למשקאות שונים, עם יקב גדול ומחלקה למילוי בקבוקי בירה. גם אחי הבכור עבד שם. אח"כ הוא פתח עסק להובלות.

הרב ברזילי נולד בסלוניקי ובשנת 1910 הגיע לירושלים ללמוד ולקבל הסמכה כרב.ב-22.9.1943 הוזמן הרב ברזילאי להנהלת הגסטפו ושם הודיעו לו שהיהודים יופרדו משאר תושבי העיר. כתוצאה מכך, נתן הרב הוראות לשרוף את כל מסמכי הקהילה. הידיעה הזו התפרסמה במהירות בכל חלקי העיר וגרמה לכך שרוב יהודי אתונה ברחו אל ההרים ואל כפרים מרוחקים והתחבאו בשמות מזויפים ותעודות מזויפות. כל אלה, תוך סיכון חיים רב. כך ניצלו כ-3,000 מיהודי אתונה.

לצד עבודתה כעורכת דין מצליחה, החליטה לסייע לקהילה היהודית. היא מונתה לתפקיד בכיר בצלב האדום ובמקביל ייסדה את סניף ויצו במרוקו והייתה נשיאתו. במלחמת העולם השנייה החלה לקבל מידע על גורלם של היהודים באירופה והחליטה לסייע להם בכל דרך אפשרית. פעילותה עסקה בגיוס כספים וסיוע במזון ומגורים לראשוני הפליטים היהודים שנמלטו מאירופה. בשנת 1940 מונתה לנציגת ארגון הג'וינט במרוקו.

וילהלם בכנר דיבר גרמנית מילדותו בבית הוריו ובבית-הספר. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה סיים וילהלם את בית ספר הטכני הגרמני בברנו שבצ'כוסלובקיה כמהנדס בניין. ידיד המשפחה הציע לו לנהל את משרדו בוורשה והוא נענה להצעה. בעבודתו במשרד הכיר את צסיה דיאמנט ונשא אותה לאישה. באפריל 1939 הצטרפו אליו לוורשה הוריו ואחיו ובהמשך קרובי משפחה נוספים. לאחר שחווה את הזוועות וההשפלות של חיי הגטו החליט לפעול להצלת יהודים.

אליהו (אלכסיי) בונימוביץ' נולד בתאריך 15.12.1921 בדולהינוב, מחוז וילייקה, פולין (כיום בלארוס). אליהו נולד למשפחה יהודית, לאבא יהושע, אמא חנה ואחות שפרה. בילדותו למד אליהו בחיידר ולאחר מכן בגימנסיה הפולנית. לפני מלחמת העולם השנייה אליהו עבד כפקיד במרכז מסחרי בקריביץ'. 

הרב קסוטו יצחק משה נולד בסלוניקי ביוון ב-1 לספטמבר 1896. רב בלארסה ביוון. הזהיר את קהילתו להימלט מהעיר. כ -950 יהודים נמלטו ו -255 יהודים נעצרו. הוא נשאר אך סירב להרכיב רשימה של חברי הקהילה עבור הגרמנים. בשנת 1931 עבר ללריסה כדי להיות רב ומורה לבית ספר, והיה לרב הראשי בשנים 1941-1948. ב- 1 בפברואר 1948 היגר, עם אשתו ושלושת ילדיו, לאמריקה, בחסות אחותו ריקטה וגיסו ויקטור פרנטה; הוא הפך לרב באינדיאנפוליס, בעיר ניו יורק ובפלורידה. הוא היה רב תושב בבית הספרדים לבני הגילאים בניו י

היידיי-ינקה שפיגל ז"ל (לבית קורנפלד), נולדה בעיר Gyor, שבהונגריה ב-12.5.1922, למשפחת רבנים אורתודוקסית, ששורשיה מגיעים עד לרבי שלמה יצחקי - הרש"י (מצד אביה) ולמהר"ל מפראג – מצד אימה. למשפחתה היו גם קשרים משפחתיים עם תיאודור הרצל – חוזה המדינה. בגיל 10, עברה לגור, יחד עם משפחתה ברחוב Dohany 28, בבודפשט.

לונקה (לאה) קוֹז'יבּרוֹדסקה  Leah-Lonka Kozibrodska הייתה מהקשריות הראשיות של תנועת "החלוץ" ותנועת "דרור" בוורשה, חברת הארגון היהודי הלוחם והייתה הקשרית של יצחק צוקרמן. הייתה בעלת מראה ארי מובהק - עיניים כחולות, אף סולד ושיער בהיר. כשרונה לשפות סייע לה רבות.

ויטֵקָה קובנר (בפולנית: Vitka Kempner;‏ 14 במרץ 1920 – 15 בפברואר 2012) הייתה פרטיזנית יהודייה שפעלה בליטא, ורעייתו של אבא קובנר. נולדה כויטֵקָה קֶמפּנֶר בשנת 1920 בעיר קאליש שבמערב פולין, לחיה ולצבי קמפנר. מלבד ויטקה היו לזוג שני בנים נוספים. היא גדלה בבית רוויזיוניסטי והייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לחברות בקן בית"ר בקאליש. עם סיום לימודיה התיכוניים עברה ללמוד במכון ללימודי יהדות באוניברסיטת ורשה, הצטרפה לארגון הסטודנטים של "השומר הצעיר" והייתה חברה בארגון הסטודנטים "אבוקה".

רב חריף שכל וקפדן בדיני התורה, בעל בקיאות עצומה ברזי ההלכה, ובעל רגישות גדולה לצאן מרעיתו, אשר הטביע את חותמו לאורך השנים בכל שנות כהונתו הרבנית הן בטריפולי והן בבנגאזי.

הדוד איזידור והדודה רוזה מרקס אונקל איזידור וטאנטה רוזה (כך כונו בפי הילדים) ניהלו את בית היתומים ששכן ברחוב רודרברגווג 87 בפרנקפורט שבגרמניה, החל משנת 1918.

גניה (גיטל) צ'רניאק-פלדשטיין (1912 – 1972), רוקחת ילידת אנטופול, נכלאה בגטו המקומי ב-1941 ועזרה לחולים בגטו. הייתה חברה במחתרת האנטי-נאצית, ובהמשך ברחה יחד עם בעלה, ד"ר פנחס צ'רניאק, ליערות, שם הצטרפו לגדוד הפרטיזני "קירוב" וטיפלו בפצועים וחולים יומם וליל תוך סיכון רב.

פרופ' פנחס צ'רניאק (1909 – 1993) היה בין שמונה ניצולים מהגטו באנטופול. הצטרף כרופא לגדוד הפרטיזנים על שם פיליפ קירוב, והקים ביער מרפאה מאולתרת שפעלה יום ולילה, ובה מעבדה "קלינית" לבדיקות כימיות של דם ושתן.

יוסף ורבקה באו הכירו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין ואהבתם ניצתה שם. הם התחתנו בסתר בתוך מחנה הנשים אליו חדר יוסף כשהוא מחופש לאשה ומצויד בטבעת מאולתרת אותה התיך מכפיות (חתונתם מופיעה בסרט הקולנוע "רשימת שינדלר"). בזכות כישוריהם ואופיים האמיץ הצילו השניים יהודים רבים בתקופת מלחמת העולם השנייה.