גניה (גיטל) צ'רניאק - פלדשטיין

גניה (גיטל) צ'רניאק - פלדשטיין

גניה (גיטל) צ'רניאק-פלדשטיין (1912 – 1972), רוקחת ילידת אנטופול, נכלאה בגטו המקומי ב-1941 ועזרה לחולים בגטו. הייתה חברה במחתרת האנטי-נאצית, ובהמשך ברחה יחד עם בעלה, ד"ר פנחס צ'רניאק, ליערות, שם הצטרפו לגדוד הפרטיזני "קירוב" וטיפלו בפצועים וחולים יומם וליל תוך סיכון רב. בגלל מחסור בתרופות הביאו החיילים  שאריות של תרופות מן הכפרים, וגניה מיינה את הכדורים, המשחות, הזריקות והאבקות. אנשי הרייך השלישי היו מוכרים בעד שומן חזיר לאנשי הקשר של הפרטיזנים תרופות לפי רשימות שהכין בעלה הרופא. היא רקחה משחה גופריתית משומן חזיר ואבקת גופרית, ובעזרתה ריפאו את הגרדת (סקאביאס). המשחה הועברה ללא תשלום לאנשי קשר ולאוכלוסיית הכפרים בסביבה והביאה למיגור המחלה. כבנק הדם שימשו בקבוקים עם מים פיזיולוגיים אחרי סטריליזציה בפח לסמוגון. הכינה תחליף לעירוי דם בעזרת תמיסת מים ושבעה אחוזים מלח. עזרה לבעלה גם במלחמה בטיפוס הבהרות. כך שעם ידע מקצועי עתיר, אתיקה רפואית ואנושית ומסירות ללא גבול ובשיטות מקוריות היא תרמה להצלתם של אלפי חולים ופצועים יהודים ולא יהודים.

עלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1950.