דייזי ארוך חלגואה

דייזי ארוך חלגואה

דייזי ארוך נולדה ביוון בשנת 1922. הגיעה לאושוויץ באפריל 1943, ובשל שליטתה בשפה הגרמנית מונתה להיות המתורגמנית של האסירות היווניות, אשר לא הבינו את ההוראות והפקודות שניתנו להן. היא מונתה גם לאחראית על בלוק 27 במחנה בירקנאו, וכך זכתה לכינוי "דייזי הבלוקובה". תפקידה הקנה לה ניידות במחנה והיא ניצלה אותו לסיוע לנשים. היא השיגה מזון וחילקה אותו בסתר, העבירה נשים לקבוצות עבודה, הסתירה נשים חולות בזמן סלקציה, הסתירה מידע על היריון והפלות וכך הצילה נשים יהודיות. העדויות מלמדות על ארבע נשים לפחות שחילצה מהסלקציה להשמדה. עדויות על פועלה ניתן למצוא בעדויות של איבון רזון, ברי נחמיאס, מרי נחמן ובלה יהודה.

לדייזי היה חלק בסיפור בריחתה ממחנה אושוויץ של מלה צימטבאום. בבוקר היציאה של מלה מהמחנה הלבישה אותה דייזי בבגדי גבר עם כובע לראשה. לצד ראשה הניחה דלי, כדי שתיראה כגבר היוצא לעבודות מחוץ למחנה. מלה נתפסה, הוחזרה ונידונה למוות בתלייה. דייזי הגיעה אל חדר המאסר ועדכנה את מלה בגזר דינה.

לבקשת מלה הבריחה לה דייזי סכין גילוח, ובו חתכה מלה את ורידיה. כך לא אפשרה לגרמנים להורגה.

בינואר 1945 הועברה דייזי למחנה רוונסבריק ושהתה בו כחודש. היא צעדה בצעדת המוות עם אחותה אנה למחנה נוישטט-גלווה ושם שוחררה.

אחותה דורה ואחיה יצחק נספו באושוויץ. לאחר השחרור חזרה לסלוניקי לחפש את שאר בני משפחתה, ושם הכירה את בעלה יוסף. הם עלו לארץ בשנת 1949.

זכתה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.