רבקה ויוסף באו
- huli1944
- 29 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: לפני יום 1
יוסף ורבקה באו הכירו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין ואהבתם ניצתה שם. הם התחתנו בסתר בתוך מחנה הנשים אליו חדר יוסף כשהוא מחופש לאשה ומצויד בטבעת מאולתרת אותה התיך מכפיות (חתונתם מופיעה בסרט הקולנוע "רשימת שינדלר"). בזכות כישוריהם ואופיים האמיץ הצילו השניים יהודים רבים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
יוסף באו נולד בפולין בשנת 1920.
בגטו קרקוב עבד כגרפיקאי, שרטט וצייר עבור המשטרה הגרמנית, בה בעת פעל במחתרת היהודית, שם זייף תעודות בסתר. כישרונו הרב בכל הקשור לגרפיקה ולמילים והאופטימיות הרבה שהייתה שרויה בו הפיחו תקווה בקרב כל סובביו. כדי לשמח את חבריו נהג לכתוב שירים על בדלי סיגריות שהשליכו הנאצים ולאגדם לספרון קטנטן. אלה היו שירים מלאי הומור ואופטימיות שעזרו לתושבי הגטו ומחנות הריכוז להתמודד עם המציאות המרה.
גם במחנה הריכוז פלאשוב עבד יוסף באו במפקדה הראשית של מפקד המחנה, כשרטט וגרפיקאי. בהמשך נשלח למחנה של אוסקר שינדלר בברינליץ', צ'כוסלובקיה. שינדלר השתמש גם הוא בכישרונו האומנותי של יוסף, ובאחד המקרים סייע כישרון זה להצלתם של יותר מאלף יהודים.
רבקה באו נולדה בפולין בשנת 1918.
בגטו הייתה אחות. חבריה סיפרו עליה כי מעולם לא נתנה לפחדיה לעצור אותה מלעזור לאדם במצוקה. היא הייתה אופטימית וחיונית באופייה. במחנה הריכוז פלאשוב הבחין מפקד המחנה שהיא צולעת ורצה להרגה, היא הסבירה לו שהסיבה היא הנעליים הלוחצות על כפות רגליה וכך ניצלה. עוד אמרה שאילו היה לה סכין הייתה מסירה את היבלת מכף רגלה. המפקד ביקש שתשמש לו מניקוריסטית ואיים שיירה בה אם רק תשרוט אותו. רבקה רצתה להכניס רעל תחת ציפורניו ולהרגו, אבל אנשי הקהילה היהודית ביקשו ממנה לא לעשות זאת פן יהרוג את כל יהודי המחנה. בזמן שטיפלה בציפורניו הייתה רבקה מאזינה לשיחותיהם של הגרמנים, וכך נודע לה מה הם מתכננים לעשות. בכל פעם שחזרה למחנה העבירה את המידע הלאה, וכך בהיותה מעין מרגלת הצילה את חייהם של רבים.
כשהגרמנים החלו לחשוש שרבקה משתמשת במידע שמגיע לאוזניה הם הענישו אותה. היא הוכתה והושלכה לבור מלא בוץ קפוא, ושם שהתה ערומה במשך יומיים. על אף הסיכויים הקלושים, הצליחה להישאר בחיים ונאלצה להמשיך ולטפל בכפות ידיו של מפקד המחנה.
יום אחד כשהלכה רבקה במחנה הבחינה כי קצין אס־אס עומד להרוג את אימו של מייטקפמפר, מזכירו היהודי של מפקד המחנה. רבקה אזרה אומץ, ניגשה לקצין ואמרה לו כי המפקד יכעס עליו אם ישמע כי הרג את אימו של מזכירו. בזכות אומץ ליבה ניצלו חייה של אותה אישה. מאוחר יותר הגיעה לאוזניה של רבקה השמועה כי פמפר מכין את רשימת האנשים שילכו למחנהו של אוסקר שינדלר. היא הזכירה לו כי הצילה את חייה של אימו וביקשה ממנו בתמורה להכניס לרשימה את שמו של יוסף. פמפר עשה כבקשתה וכך ניצלו חייו של בעלה יוסף באו. היא נשלחה לאושוויץ.
יוסף ורבקה נפגשו שוב רק בתום המלחמה. יוסף מצא אותה בדרך נס בבית חולים בצ'כוסלובקיה, והם חזרו לקרקוב.
בשנת 1947 נולדה בתם הדסה וב-1950 עלו לישראל. בשנת 1956 נולדה בתם צלילה. בישראל עבדה רבקה בתור קוסמטיקאית רפואית מומחית לטיפול באקנה. היא המשיכה לעזור לאחרים לאורך כל חייה.
יוסף גויס ליחידה סודית של חיל המודיעין שעסקה בפעילויות טכנו-חשאיות,
שם באו לידי ביטוי כישרונות הציור והרישום שלו. בנותיו הדסה וצלילה מציינות שרק לאחר מותו התגלה כי בעברו עבד יוסף עבור המוסד, אמ"ן והשב"כ והיה אחראי על זיוף תעודותיהם של מרגלים, בהם אלי כהן, והכנת התעודות לצורך לכידתו של אייכמן ועל עוד הרבה פעולות סודיות.
יוסף נחשב לחלוץ האנימציה בארץ. הוא היה סופר, משורר, גרפיקאי וצייר. בנוסף חקר את השפה העברית והוציא לאור עשרה ספרים. הסטודיו שבו עבד הוא היום המוזיאון "בית יוסף באו" הנמצא בתל אביב.
יוסף ורבקה באו
יוסף ורבקה באו הכירו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין והתחתנו שם.
בפלאשוב עבד יוסף במפקדה הראשית של מפקד המחנה כשרטט וגרפיקאי ובסתר זייף תעודות עבור יהודים. בהמשך נשלח למחנה של אוסקר שינדלר בצ'כוסלובקיה. שינדלר השתמש גם הוא בכישרונו האומנותי של יוסף, ובאחד המקרים סייע כישרון זה להצלתם של יותר מאלף יהודים.
רבקה הייתה אחות במקצועה. מפקד מחנה פלאשוב ביקש שתשמש לו מניקוריסטית ואיים שיירה בה אם רק תשרוט אותו. בזמן שטיפלה בציפורניו הייתה רבקה מאזינה לשיחותיהם של הגרמנים, וכך נודע לה מה הם מתכננים. בכל פעם שחזרה למחנה העבירה את המידע הלאה וכך הצילה את חייהם של רבים. רבקה נתפסה ועונתה ובהמשך נשלחה לאושוויץ ושרדה.
יוסף ורבקה נפגשו שוב בסוף המלחמה בצ'כוסלובקיה ועלו לישראל.
קישורים:
