top of page
  • Facebook

אדוארד (אליהו) לאופר

  • huli1944
  • 27 ביולי
  • זמן קריאה 2 דקות
אדוארד (אליהו) לאופר
אדוארד (אליהו) לאופר

(לפי עדותו שנמסרה ליד-ושם בתאריך 18.10.1964  ונרשמה בגרמנית ע"י ד"ר ג. שטיינר)

אליהו בן ברוך ופאני, נולד ב-1.12.1895 בכפר ראדושינה (RADOSINA) שבסלובקיה.

בשנת 1915 הוא התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי ונפצע בחזית הרוסית בהרי הקרפאטים. בהמשך לחם בחזית האיטלקית ואף נפל בשבי בחזית זו, בקרב על נהר הפו (PO), בדצמבר 1917. עם שובו הביתה לעיר ניטרה (NITRA), בשנים 1919-1924 עבד בניטרה והתחתן עם הלנה-לאה רוזנברג. נולד להם הבן יוראי (JURAY). לפרנסתו, עבד אצל אחיו יוליוס בפראג והיה עד לכניסת הנאצים לפראג ב-מרץ 1939.

בעקבות הגנה על אשתו שהותקפה בידי איש משמר "הלינקה", נאלץ לברוח ובעזרת ידיד הצליח לקבל תעודות "אריות" על שם תיאופיל גולה (TEOFIL GULA) מכפר ליד ניטרה. בזהות בדויה זו הצליח אדו לקבל תפקיד בעסק של סחר בגרוטאות וחומרים משומשים. כמו כן הצליח להיכנס כסלובקי למשמר ה"הלינקה גארדה" באביב 1940. בעדותו הוא מספר כיצד הגיע לעיר קז'מארוק וקיבל לידיו כ"אריזטור" עסק של יהודי, לאיסוף חומרים משומשים וגרוטאות. בתפקידו זה ובאמצעות קשריו במשמר "הלינקה" ניסה להזהיר את יהודי העיר מפני האקציות שהתחדשו באביב 1942. לא תמיד הצליח.  במקרה אחד הצליח להציל את הזוג ליכטיג, לאחר שכבר הגיעו לז'ילינה והם חזרו לעיר. כמו כן הצליח לשחרר 8 יהודים שהיו מיועדים למשלוח מקז'מרוק לפולין. סיפור דרמטי אחר היה  ב-1943 כאשר תיאופיל גולה האמיתי הגיע אליו ואיים להסגיר אותו. רק איום בנקמת המחתרת הסלובקית, אם יסגיר אותו, הצליח להשתיקו.

בחורף 1943/44 שתוף פעולה של לאופר עם שלושה יהודים מקז'מרוק (אנגלנדר, קאלב ופנסטר) בהברחה ובהסתרתם של יהודים  שברחו דרך הרי הקרפאטים מפולין לסלובקיה. לימים, פגשו את חלקם בארץ. כמו כן עזר לשני האחים מנדלוביץ לקבל עבודה אצל אריזטור סלובקי. באותה עת דאג לספק מזון ליהודים שהסתתרו במקומות שונים בקז'מארוק. לצורך זה נעזר בגברת מנדלוביץ שהיתה מחופשת לאיכרה גויה והיא העבירה לכמה מהם את המזון. לאחר כשלון המרד של הפרטיזנים הסלובקים בספטמבר 1944 התחדשו המשלוחים ולאופר עזר ליהודים רבים לברוח מן העיר ולהסתתר בהרי הטטרה, ובכפרים על הגבול הפולני. ביניהם גם את משפחת פנסטר. כך הציל כ-80 נפש. מי שסייעו בידו רבות בעניין זה הם האחים (הגויים) מרטין ויאן שילון. לצערנו, האחים שילון טרם הוכרו על-ידי יד-ושם כ"חסידי אומות העולם".

בסתיו 1944 הכין לאופר מחבוא/בונקר בהרי הטטרה, כי ידע שמזלו אוזל. ואכן ב-30 בנובמבר 1944 הוא נתפס בידי משמר ההלינקה, הושם במאסר, אך הצליח לברוח מהמקום ע"י טיפוס דרך הארובה. הוא הגיע לבונקר בהרי הטטרה ושרד שם עד לכניסת צבא הצלב האדום של הרוסים לעיר קז'מרוק בינואר 1945.

בהמשך עזר ליהודים המוחבאים במקומות שונים לחזור לעיר. בהמשך התברר לו שאשתו ובנו לא שרדו ונרצחו בידי סלובקים. הוא התגייס לצבא הצ'כי ובהמשך עזר לארגון ה"הגנה" לרכוש ציוד צבאי צ'כי כדי להביאו למדינת ישראל שזה עתה קמה.

בסוף 1948 עלה לישראל עם אשתו השניה ובהמשך התיישב בנתניה.

אדוארד (אליהו) לאופר נפטר ב-1979 ונקבר במושב בצרה ליד אשתו, שנפטרה ב-1985.

העדות תורגמה לעברית בידי א. פטרן.

שמחה ותמר צוהר-פנסטר הביאו אותה לדפוס ב-2007 והיא יצאה כספר. הספר נמצא בספריית יד-ושם ובספרייה הלאומית.


                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                    

 

 

 
 
bottom of page