אהרון רוזה
- huli1944
- 7 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 30 ביולי
אהרון רוזה נולד ביוון בשנת 1917. למד רוקחות בסלוניקי ועבד בבית מרקחת קטן בעיר. כמו כל יהודי סלוניקי נשלח לאושוויץ, ושם עבד כרוקח בבית המרקחת בבית החולים של המחנה. היינץ קוניו, ניצול שואה מאשוויץ, כתב: “אהרון רוזה היה איש צנוע וטוב לב מאין כמוהו ורבים מקרבנו חבים לו את חייהם... בנצלו את עבודתו, היה מבריח תרופות ככל שדרוש... אל החברים האסירים הסובלים. כך היה לנו אהרון מלאך מושיע משך תקופה ארוכה עד בוא היום הנורא, וגם ממנו נפרעו הגרמנים.“
אהרון רוזה היה היהודי היחיד שעבד במרפאת המחנה ובבית המרקחת של האס-אס, לא הרחק מהקרמטוריום הקטן של אושוויץ. הוא הבריח תרופות ואמצעים רפואיים לחבריו תוך סיכון חייו. חלק מהתרופות הוברחו באמצעות יעקב ג'קיטו מאסטרו, ובכך הצילו יהודים רבים ממוות ודאי. כינויו היה "האבא של היוונים".
אהרון רוזה סיכן את חייו יום-יום כשגנב תרופות נגד שלשול והעבירן לאסירים. השלשול, מחלת מעיים קלה בימים כתיקונם, הייתה מייבשת את גופו של האסיר ולעיתים גורמת למותו. בזכות התרופה ניצלו חיי יהודים רבים באושוויץ. יום אחד מחה אהרון רוזה נגד הוראה של הגרמנים לבצע עבודה משפילה שהוטלה עליו. בנוכחות כל האסירים וקציני האס-אס הוכה רוזה שלוש מאות מכות נמרצות. משך שעה ארוכה בעטו בגופו וירקו על פרצופו. כעבור 20 יום של מאבק מר עם המוות, עשרה ימים בלבד לפני שחרור המחנה בידי האמריקאים, נפח אהרון רוזה את נשמתו בבית החולים של המחנה. ימים מעטים אחר כך נפטר גם אחיו שלמה שהיה עזר כנגדו במעשיו הברוכים.
זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
ציטוט מתוך ספרו של פוטיני תומאי - "יוונים באושוויץ-בירקנאו: אש בדרכים שורפת" –
עמוד מספר 13 (אהרון רוזה 1).
"עזרה דחופה ביותר נדרשה לאסירים היהודים בתחום אספקת התרופות. במחנה התפרצו מגפות, ואפילו מחלות פשוטות כמו שלשול או שפעת קלה עלולות היו להביא למות החולה. כדי להשיג תרופות יצר מאסטרו קשר עם אהרן רוזה ועם אחיו שלמה. אהרן, יהודי ־ יווני שהיה רוקח מדופלם, הועסק בבית המרקחת של הס"ס, לא הרחק מהקרמטוריום הקטן של אושוויץ. תוך כדי סיכון עצמי רב הוא הבריח תרופות למאסטרו, ואלה הועברו לחולים והצילו את חייהם. שם המשחק, מסביר מאסטרו, היה שוחד, כשהחוק העיקרי הוא: אין אדם שלא ניתן לקנות אותו. "ידעתי היכן להשיג מצרכים ופריטים שונים, ובמיוחד למדתי להתאים אותם לטעמם של אנשי הס"ס. ידעתי מי מהם אוהב סיגריות, תכשיטים, מאכלים מסוימים או משקאות אלכוהוליים. החוכמה הייתה להשביע את רצונם של אלה שיכולתי להיעזר בהם – וכל זאת בלי ליצור עמם קשר גלוי וישיר מדי "
אבי כפירי | 30/1/2015 13:20 עמוד מספר 13 (אהרון רוזה 2). http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/673/152.html
"האחווה בין היהודים היוונים גם היא היתה לשם דבר. מעטים היו האסירים ששימשו בתפקידים מצילי חיים. אך אהרון רוזה, רוקח מסלוניקי, שהיה היהודי היחיד שעבד במרפאת האס-אס במחנה, נהג להבריח תרופות ואמצעים רפואיים לחבריו תוך סיכון חייו. כינויו היה "האבא של היוונים".
עדות:
בעדותה של אסת צדיקריו ביד ושם:
כתבות:
מתוך דברים שנכתבו עודות ג'קיטו רזון (חתן האות בעצמו):
מתוך ביקורת על הספר "יוונים באושוויץ-בירקנאו":
