דוד ליור
- huli1944
- 27 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
דוד ליור נולד בפולין בשנת 1903. היה פעיל ומעורה בחיי הקהילה הציונית בעיר. היה מפעילי "צעירי ציון", "עבריה", ''החלוץ", ''תרבות", מראשי מפלגת העבודה הציונית "התאחדות" ופעיל מרכזי בתנועת
הנוער שלה "ויתקינה". היה גם מורשה מטעם קרן קיימת לישראל וחבר הוועד של אגודת הספורט "הכוח".
דוד ואשתו מרים עלו לארץ כחלוצים כבר בשנת 1925, זמן קצר אחרי חתונתם.
החיים הקשים בארץ, ובעיקר מחלת הקדחת בה לקה, גרמו להם לשוב לפולין. כך עבר דוד את המלחמה בבנדין, ולאורך כל התקופה היה ממנהיגי המחתרת החלוצית שם. הוא לקח חלק בטיפול שוטף בצורכי חברי המחתרת ובהתנהלות מול היודן-רט, בארגון ההגנה היהודית, בהסתרת יהודים שהגיעו לעיר ממקומות אחרים וכן בסיוע לרבים להימלט מהגטו. היה מפעילי תנועת “גורדוניה“ שקיימו במלחמה קשר עם חברים מלשכת הקשר בשווייץ. במסגרת קשר זה הצליח לקבל דרכונים של מדינות דרום אמריקאיות, שנמסרו לחברי התנועות הציוניות וסייעו בהצלתם כנתינים של מדינות זרות.
ב- 1943, לאחר הגירוש הטוטלי של גטו בנדין, נשלח למחנה עבודה בשטח הגטו. לאחר ארבעה חודשי עבודה הצליח להימלט עם רעייתו מרים ובנו מנחם והבריח את הגבול מפולין לסלובקיה בהתמודדות עם הקור העז והשלג העמוק ועם הסכנות הרבות שעמדו בדרכם.
מסעם של בני המשפחה מפולין לארץ ישראל ארך שבעה חודשים. את הדרך עשו ברגל וגם נסעו בעגלות וברכבות. הם עברו דרך סלובקיה להונגריה ומשם לרומניה. ברומניה שהו כחודשיים וחצי. עם קבלת סרטיפיקטים יצאה המשפחה מנמל קונסטנצה באוניית המעפילים "קזבק" שהפליגה דרך הים השחוק לאיסטנבול. מאיסטנבול עשו את דרכם דרך סוריה ולבנון עד חיפה.
בתל אביב החל בפעילות בארגון יוצאי בנדין וזגלמביה, שם עשה רבות עם חבריו בתמיכה ועזרה לניצולים בעזרה במציאת מקומות עבודה ומגורים. במקביל התמסר לכתיבת ספרו "עיר המתים" שהיה מהראשונים שיצאו לאור לאחר המלחמה ועסק בתיאור השואה שהתרחשה בבנדין, כולל תיעוד ההתנגדות היהודית וסיפור ההצלה המופלא. הספר יצא לאור בשנת 1946.
