הלן (נילי) קאזס בן-עטר
- huli1944
- 6 ביולי
- זמן קריאה 4 דקות
הטקסט שהוקרא בעת קבלת אות המציל היהודי:
סיפורה של הלן קאזס – בן עטר משולב בגורלם של יהודי מרוקו בתקופת השואה. קהילה זו, שמנתה כ-200,000 יהודים, נשלטה בידי משטר וישי הצרפתי והפרו-נאצי החל במאי 1940 ועד השחרור בידי האמריקנים, בנובמבר 1942. חוקי הגזע הצרפתיים, שמקורם בחוקי נירנברג, עמדו בתוקף גם במרוקו. תכנית הרצח נדונה בוועידת ואנזה מ-20.1.1942 והתייחסה ל-11 מיליוני יהודים בעולם, כולל הקהילה שבמרוקו שהוגדרה כחלק מהציבור היהודי שבשליטת משטר וישי. היהודים פוטרו מהמשרות הממשלתיות, וילדיהם גורשו מבתי הספר הציבוריים. השלטון קבע להם מנות מזון מופחתות, ואלפים נשלחו למחנות מעצר מקומיים ללא משפט. הנאצים והצרפתים איתרו בצרפת 155 יהודים מרוקניים וגירשו אותם לאושוויץ ולסוביבור. רק 14 מהם שרדו.
הלן קאזס – בן-עטר נולדה ב-1898 בטנג'יר שבמרוקו הספרדית. המשפחה עברה לקזבלנקה, והלן השלימה שם את לימודיה התיכוניים. לאחר לימודי המשפטים בבורדו שבצרפת הייתה לעורכת-הדין (האשה) הראשונה במרוקו. ב-1920 נישאה למשה בן-עטר, נשיא אגודת הבוגרים של כי"ח (כל ישראל חברים) בארץ זו. באופן יוצא-דופן שמרה הלן גם על שם נעוריה.הבעל נפטר ב-1939, ורעייתו התמנתה במקומו לתפקיד, וכן לנשיאת ויצ"ו בקזבלנקה. נוסף לכך פעלה בתחום הרווחה במסגרת ועד הקהילה היהודית, הג'וינט והצלב האדום.
בשם הצלב האדום טיפלה ביולי 1940 בקליטתם של פליטים יהודים מאירופה שנמלטו לקזבלנקה דרך הים. בהמשך לכך ייסדה את הוועד לטיפול בפליטים זרים בראשותה ובעזרת מנהלת משרדה, רחל בן-שושן. לצפון-אפריקה, ובעיקר לקזבלנקה, הגיעו לאורך השואה כ-20,000 פליטים יהודים מאירופה. חלקם נשלחו בידי השלטונות למחנות מעצר. העזרה הסוציאלית הראשונית שהושיטה הלן הייתה כשרה בעיני השלטון, אולם רוב הפעילות הייתה בלתי-חוקית. מעמדם של פליטים רבים לא היה מוסדר, והוועד בראשות הלן סייע להם להיכנס למדינה ולמצוא מסתור. הלן ציידה עשרות ילדים מפריז באשרות-כניסה מזויפות. הוועד נתן מקלט לפליטים שנמלטו ממחנה מעצר. הוא אכסן פליטים באולמות ציבוריים בקזבלנקה וסייע להם במזון, בלבוש ובטיפול רפואי, וכן בהשגת עבודה ובמתן קצבה חודשית למשפחות העצורים.
משטרת וישי גילתה שמדובר בפעילות מחתרתית. היא החליטה לעצור את הלן, אולם ראש לשכת עורכי הדין במרוקו התערב לטובתה. המשטרה המשיכה במעקב אחריה וניסתה להחרים את מסמכיו של ועד הפליטים, אולם הלן דאגה להסתירם. המשטרה הצרפתית הוציאה אל מחוץ לחוק את ועד הפליטים ואסרה על המשך הסיוע, אך הפעילות נמשכה. במרוקו ישבו קצינים נאצים, ומשטרת וישי עדכנה אותם בעניין פעילותה של הלן. כתוצאה מכך הגיעו אחדים מהם לביתה, אבל לא מצאוה.
מעבר לעזרה הסוציאלית המקיפה, מדובר היה בהצלת נפשות של ממש: ללא סיוע זה לא יכולים היו רבים מהפליטים להיקלט במרוקו עקב העדר מסמכים מתאימים ומקור פרנסה. כפי שאירע במקומות אחרים, כולל פרשת הספינה "סנט לואיס", פליטים אלה עלולים היו להיות מוחזרים לאירופה ולהירצח.
חייה של הלן עמדו בסכנה מיוחדת, וביודעין: עקב הפרת החוק המתמדת בידיה ובידי הוועד שבראשותה עלולה הייתה המשטרה לעצור אותה בכל עת. סביר שאילו הגיעו האמריקנים מאוחר יותר, זה היה גורלה. מכיוון שהייתה מפרת החוק האידיאולוגית הבולטת ביותר בקרב היהודים, מעמדה כאסירה היה בוודאי שונה לגמרי מזה של יהודים מן השורה שנשלחו למחנות מעצר. מרוקו נשלטה בידי משטר רודני ואנטישמי, בן בריתם של הנאצים, והייתה זו תקופת מלחמה. להלן הייתה סיבה מובהקת לחשוש לחייה, והיא בוודאי ידעה זאת. למרות זאת המשיכה בפעילותה.
לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה הלן בפעילותה המשפטית והציבורית במרוקו ובצרפת. היא הלכה לעולמה ב-1979.
בזכות הסיוע יוצא-הדופן לאלפי פליטים שנמלטו מידי הנאצים, בזכות המנהיגות, ההתמדה והאומץ שגילתה למרות הסכנות, אנו מעניקים לעו"ד הלן קאזס – בן-עטר, ז"ל, את אות המציל היהודי, או כפי שהיא הייתה, בוודאי, מעדיפה לקרוא לו במקרה זה: אות המצילה היהודייה.
הלן (נילי) קאזס בן-עטר נולדה במרוקו בשנת 1898.
לצד עבודתה כעורכת דין מצליחה, החליטה לסייע לקהילה היהודית. היא מונתה לתפקיד בכיר בצלב האדום ובמקביל ייסדה את סניף ויצו במרוקו והייתה נשיאתו.
במלחמת העולם השנייה החלה לקבל מידע על גורלם של היהודים באירופה והחליטה לסייע להם בכל דרך אפשרית. פעילותה עסקה בגיוס כספים וסיוע במזון ומגורים לראשוני הפליטים היהודים שנמלטו מאירופה. בשנת 1940 מונתה לנציגת ארגון הג'וינט במרוקו.
לאחר נפילת צרפת בידי הנאצים ביולי 1940 הקימה את הוועד לסיוע לפליטים זרים ובמסווה זה סייעה ליהודים שנמלטו מהנאצים. בסיוע השלטונות וארגונים בין-לאומיים, היא דאגה לפליטים לקורת גג, מזון, עזרה רפואית, קצבאות וסיוע בחיפוש עבודה.
הצליחה להשיג אשרות מזויפות לעשרות ילדים יהודים מפריז שהובאו למרוקו, וחייהם ניצלו.
חלק מהפליטים הגיעו ללא אשרות, נעצרו ונכלאו במחנות המעצר של משטר וישי. הלן סייעה להם בזמן המעצר, ייצגה אותם בהתנדבות כעורכת דין בבתי המשפט ואת חלקם הצליחה לחלץ.
לאחר המלחמה פעלה לשיפור מצבם של יהודי צפון אפריקה בתחומי הבריאות, החינוך וההכשרה המקצועית. היא הקימה בית חולים לילדים בטריפולי.
בתחילת שנות החמישים סייעה בהעלאת עשרות אלפי יהודים לישראל. בשנות החמישים עברה הלן להתגורר בפריז, שם שימשה עורכת דין והמשיכה בפעילותה הציבורית.
מעריכים שהלן סייעה בהצלתם של אלפי יהודים.
היא סיכנה את חייה והצליחה להתחמק לא פעם מהשלטונות הפרו־נאציים. "הלן הייתה האדם הנכון, בזמן הנכון ובמקום הנכון, ועוד מעבר לכך –במקום שלא היה בו איש", כך תיאר אותה פרופ' חיים סעדון.
זכתה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
