וילהלם בכנר

וילהלם בכנר

וילהלם (וילי) בכנר נולד בפולין בשנת 1912.

וילהלם בכנר דיבר גרמנית מילדותו בבית הוריו ובבית-הספר.

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה סיים וילהלם את בית ספר הטכני הגרמני בברנו שבצ'כוסלובקיה כמהנדס בניין. ידיד המשפחה הציע לו לנהל את משרדו בוורשה והוא נענה להצעה. בעבודתו במשרד הכיר את צסיה דיאמנט ונשא אותה לאישה. באפריל 1939 הצטרפו אליו לוורשה הוריו ואחיו ובהמשך קרובי משפחה נוספים.

לאחר שחווה את הזוועות וההשפלות של חיי הגטו החליט לפעול להצלת יהודים.

בהיותו בגטו פגש את בת דודתו אניה מאייר שעבדה כמזכירה אצל אדריכל גרמני, באמצעות ניירות ארים מזוייפים. אניה תיאמה לו ראיון עבודה עם המעביד שלה, הגרמני יוהנס קלנר. כעבור מספר ימים חצה את אחד משערי הגטו עם קבוצת עובדי כפייה יהודים ובדרך חמק מהם ישירות למשרדו של קלנר.

בראיון אמר וילהלם, היכן למד וגם הראה לו את תעודת המהנדס שלו וכך התקבל לעבודה אצלו. וילהלם אמר לקלנר כי שמע שבגטו היהודי ניתן להשיג לבנים מבתים הרוסים וחומרי בנייה נוספים במחירים יותר זולים. קלנר הסכים וסידר לו רישיון לצורך כניסה לתחומי הגטו ויציאה מהם. ערב-ערב חזר וילי למשפחתו והביא עמו קצת מצרכי מזון.

כאשר פרויקט הסתיים, קרא קלנר לוילהלם והביע סיפוק והערכה על עבודתו, וגם אמר לו שעליו לחזור לדרזדן. וילהלם הציע לקלנר להקים חברת בניה בוורשה, כך התפתחה חברת הבנייה של הרייך הגרמני, שעד מהרה הפכה להיות לעסק רווחי ומצליח. וילהלם נתמנה למפקח הבנייה של החברה.

הוא ניצל את מעמדו כדי להוציא בחשאיות יהודים מהגטו ולהעסיקם בחברת הבנייה. וילהלם סיפק משרות ותעסוקה לכל מי שחייהם היו בסכנה מיידית, לא אחת סיכן וילהלם את חייו כדי להציל אחרים. כעבור זמן הוא נאלץ לחשוף את יהדותו בפני מעסיקו, אבל הצליח לשכנעו להמשיך במפעל ההצלה. עד סוף המלחמה וילהלם הציל כ-70 אנשים, מתוכם כ-50 יהודים.

בשנת 2002 הוציאו סמואל אולינר וקטלין לי ספר "מי לחיים – יהודי מציל יהודים" סיפור עוצר נשימה על האיש וילהלם בכנר, האיש שהיה אחראי להצלת חייהם של כמה עשרות יהודים מידי הנאצים.

"זהו סיפור של אומץ לב בלתי רגיל, המוסיף היבט חדש על העמידה וההתנגדות היהודית." כך כתב מיכאל ברנבאום מאוניברסיטת ג'ורג'טאון.