יוסף גבעון
- huli1944
- 9 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
יוסף גבעון נולד בפולין בשנת 1923.
היה אדם בעל יוזמה וחוש ארגון ואחריות חברתית וציבורית, שהתברך בתכונות של מנהיג. היה פעיל בתנועת הנוער והמשיך את פעילותו בגטו לודג' למרות התנאים הקשים. הוא עודד את הנוער בגיטו וסייע בהשגת מזון ותרופות.
צבי ברגמן על חברו הטוב יוסף: "יוסף ניחן במנהיגות ועוד בימי נעוריו הוכיח זאת. רק כאשר מתי מעט עזרו רק איש לרעהו וכל אחד הסתגר בדלת אמותיו כדי לנסות ולהציל את נפשו, התייצב יוסף לצידם של נזקקים, מוכן לעזור, מוכן להסתכן למען חבריו. אחרי עבודה קשה בבית חולים ולמרות הרעב והדאגות האישיות, התייצב יוסף בערבים לעבודה תנועתית ציבורית.
היה בין מארגני חוגים ללימוד השפה העברית, ידיעת הארץ, יהדות, עזרה ראשונה ועוד. אם היו בינינו חברים שנזקקו לתרופות מיוחדות – יוסף הוא שהשיגן. לנזקקים לפת לחם ומנת סוכר זעירה להצלה ממוות, יוסף הוא שאסף מזונות אלה בין חברים אחרים והביאם לנזקקים. כל זה בתנאי מחתרת, כשכל צעד וכל פעולה הם בחזקת סכנת חיים לו ולמשפחתו האהובה."
יוסף עבד בבית החולים בגטו לודג', מה שזימן לו אפשרות לעזור ולסייע לאחרים במזון ותרופות, להסתיר אנשים בחדרי בית החולים ולהבריח אנשים מחוץ לגטו, ובכך הציל את חייהם.
כשיחידת גסטפו חיפשה אנשים כדי לשלחם למוות, קבוצה של אנשים רוכזה בבית החולים שבו עבד יוסף. כאשר ראה את האנשים נעולים בתוך חדר בבית החולים, בעזרת איש מהמשטרה היהודית פתח את הדלת הנעולה והעביר אותם לחדר אחר הפונה לחצר. בהמשך הורה להם לקפוץ החוצה והעביר אותם למקום מסתור עד שיחידת הגסטפו עזבה את המקום.
לאחר המלחמה עסקו יוסף וחבריו באיסוף ילדים יתומים שהסתובבו עזובים ברחובות. הם דאגו להם עד יציאתם לארץ ישראל. יוסף הוא שהדריך אותם בדרכם לארץ ישראל.
הציל יהודים שנמסרו למנזרים ודאג להעלאתם לארץ ישראל.
יוסף שרד ועלה יחד עם בני משפחתו לארץ ישראל בשנת 1947.
זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
