יעקב סגלצ'יק

יעקב סגלצ'יק

נולד ברוסיה בשנת 1908. בתקופת השואה נלחם במסגרת הפרטיזנים ביערות פלשניץ בגדוד מסטיטל.

בזמן האקצייה בעיירה מיאדל, שבה חי עם אשתו, ברח לעיירה דולהינוב ונכלא בגטו. במרץ 1942 ברח מהגטו עם חברים ליערות והתקבל לשורות הפרטיזנים. ארגן קבוצה של יהודים מתושבי דולהינוב והבריח אותם ליערות למחנות הפרטיזנים, ובכך הציל את חייהם.

היהודים שנשארו בעיירה הוצאו להורג במכות, בירי ובשריפה בידי הגרמנים ובידי בריונים מקומיים. הוא נקם אישית בכמה בריונים והרג אותם. עם שני חברים ארגן העברה של קבוצת יהודים — נשים וילדים — מהעיירה מיאדל ליערות והעבירם למחנות הפרטיזנים.

בספטמבר 1942 השתתף בארגון קבוצה גדולה של פרטיזנים יהודים, נשים וילדים, למסע של 500 קילומטרים מעבר לקווי החזית. בקבוצה זו היו רבים מבני דולהינוב ומיאדל.

יעקב היה מפקד מחלקה בפרטיזנים ובהמשך התמנה למפקד יחידת בית החולים החטיבתי. בתוקף תפקידו זה סייע רבות לחולים ופצועים יהודים. בו בזמן השתתף בפעולות נקם נגד משתפי פעולה עם הגרמנים ורוצחי יהודים.

בתום המלחמה נשאר בברית המועצות ועבד בממשל הסובייטי לביטחון פנים. בסוף שנות הארבעים, כאשר גאה גל האנטישמיות בברית המועצות, נאסר והואשם בניצול מעמדו לצרכיו הפרטיים. הוא נשפט והוגלה לסיביר. בהשתדלותו של מפקדו לשעבר בפרטיזנים שוחרר לאחר שמונה שנות מאסר בסיביר ושב למשפחתו.

בשנת 1958 עלה לארץ עם משפחתו — אשתו בתיה, בתו כרמלה ובנו יוסף — והקים משק חקלאי במושב מגשימים.

רבים מאותם יהודים שהציל יעקב עלו לישראל לאחר המלחמה והקימו בה בית ומשפחה. חלק מהניצולים נשארו בברית המועצות ורבים אחרים היגרו לארצות הברית. רבים שמרו על קשר חם עם יעקב עד פטירתו בשנת 1982.

קיבל את אות המציל היהודי.