המצילים והמצילות זוכי אות המציל בהמלצת דר' אברהם חולי

גניה (גיטל) צ'רניאק-פלדשטיין (1912 – 1972), רוקחת ילידת אנטופול, נכלאה בגטו המקומי ב-1941 ועזרה לחולים בגטו. הייתה חברה במחתרת האנטי-נאצית, ובהמשך ברחה יחד עם בעלה, ד"ר פנחס צ'רניאק, ליערות, שם הצטרפו לגדוד הפרטיזני "קירוב" וטיפלו בפצועים וחולים יומם וליל תוך סיכון רב.

פרופ' פנחס צ'רניאק (1909 – 1993) היה בין שמונה ניצולים מהגטו באנטופול. הצטרף כרופא לגדוד הפרטיזנים על שם פיליפ קירוב, והקים ביער מרפאה מאולתרת שפעלה יום ולילה, ובה מעבדה "קלינית" לבדיקות כימיות של דם ושתן.

יוסף ורבקה באו הכירו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין ואהבתם ניצתה שם. הם התחתנו בסתר בתוך מחנה הנשים אליו חדר יוסף כשהוא מחופש לאשה ומצויד בטבעת מאולתרת אותה התיך מכפיות (חתונתם מופיעה בסרט הקולנוע "רשימת שינדלר"). בזכות כישוריהם ואופיים האמיץ הצילו השניים יהודים רבים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

שרה פלזנשטיין נולדה בפולין בשנת 1909. בשנת 1939 הגיעה לבלגיה כמהגרת פוליטית. לקראת סוף שנת 1940, עם פרסום חוקים וצווים אנטי-יהודיים, החלה לפעול בתנועה האזרחית של ההתנגדות היהודית.

יעקב גוטפריינד נולד בפולין בשנת 1909. בספטמבר 1938, לאחר 14 שנות פעילות במסגרת התנועה הקומוניסטית, נמלט מפולין לבלגיה. פעילות זו מיסדה את השקפת עולמו והביאה אותו להצטרף למלחמה בנאצים.

נורברט קליגר נולד בשנת 1926 בעיר שטרסבורג שבצרפת, בנם של ד"ר ברנארד קליגר, עיתונאי וסופר, וטקלה־אסתר לבית אייבשיץ. הוא גדל והתחנך בצרפת, לוקסמבורג ובלגיה. כנער עסק בספורט, בעיקר ריצות קצרות ושחייה למרחקים ארוכים.

יצחק ארצי נולד ברומניה בשנת 1920. בגיל אחת עשרה הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ומאז נמנה עם פעיליה הבולטים, היה מראשי התנועה ברומניה וחבר ההנהגה הראשית שלה. בזמן מלחמת העולם השנייה, היה מראשי המחתרת הציונית-חלוצית ברומניה, ועסק בפעולות הצלה, במיוחד של ילדים ממחנות הריכוז בטרנסניסטריה. במחנות אלה רוכזו יהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדובה שגורשו בידי השלטונות הרומניים בשנים 1941–1942.

משנת 1938 פעל בשליחות "החלוץ" באנגליה והצליח לשחרר כ-3,000 צעירים יהודים ממחנות ריכוז ולהעבירם לאנגליה. באביב 1939 ביקר במטה של אדולף אייכמן בווינה, שנקבע בארמון משפחת רוטשילד. אייכמן אישר את בקשתו של קולק להתיר לצעירים יהודים שהיו עבורם אשרות כניסה לאנגליה, לצאת מאוסטריה.

רופא יהודי-יווני שנאסר במחנה הריכוז בונה (Buna) – מחנה לווין של אושוויץ - שם מונה לרופא ע"י הפושע הנאצי ד"ר יוזף מנגלה. סייע לאסירים במחנה להינצל מסלקציות והעניק להם טיפול רפואי למרות מחסור כמעט מוחלט באמצעים ובתרופות. הוא גם דאג להאכיל אסירים חלשים בהסתר ובכך הציל את חייהם. לאחר המלחמה הוא גוייס על ידי שמעון ויזנטל כדי לזהות את מנגלה באחד ממבצעי הלכידה שלו.

דייזי ארוך נולדה ביוון בשנת 1922. הגיעה לאושוויץ באפריל 1943, ובשל שליטתה בשפה הגרמנית מונתה להיות המתורגמנית של האסירות היווניות, אשר לא הבינו את ההוראות והפקודות שניתנו להן. היא מונתה גם לאחראית על בלוק 27 במחנה בירקנאו, וכך זכתה לכינוי "דייזי הבלוקובה".

הרב פסח נולד בעיר לאריסה, הפך לרב, ובשנת 1892 מונה לרבה של העיר וולוס. ב־30 בספטמבר 1943 דרשו הגרמנים שימסור לידיהם רשימה של כל יהודי העיר, במטרה לשלוח אותם לאושוויץ.כדי להציל את יהודי וולוס, ביקש הרב מהגרמנים שלושה ימי חסד כדי "להתארגן".בזכות קשריו עם הארכיבישוף, עם הכומר ועם ראש העיר – ניצל הרב את הימים הנוספים כדי להזהיר את היהודים, ונתן את האות להימלט לכפרים המרוחקים שבהרים, בסיוע המחתרת היוונית. שם הם הסתתרו עד סוף המלחמה. את כל הפעולות הללו עשה תוך סיכון חייו.

 יעקב ( ג'קו) רזון: 1921-1997   ג'קו נולד בסלוניקי, למד איגרוף וזכה באליפויות יוון והבלקן. הוא נשלח לאושוויץ ב-6 באפריל 1943 ועל זרועו קועקע מספר אסיר: 289098.   הוא הופעל על ידי הנאצים במחנה כמתאגרף ומאמן איגרוף וזכה לכינוי "איש הברזל". מנהל המחנה אירגן לג'קו עבודה מועדפת במטבח.

אסתר מאסטרו-צדיקריו (Maestro-Zadikariyo Ester) ילידת סלוניקי (Thessaloniki) בתם של יצחק וגרסיה מאסטרו (Itzhak and Grazia Maestro). אחותם של ז'אנה, דניאל ויעקב. בתקופת הכיבוש הגרמני, הצליחה אסתר לרכוש לעצמה את השפה הגרמנית אשר עזרה לה בהמשך. היא נשלחה למחנה אושוויץ (Auschwitz) בתאריך 17/3/1943 והועברה יחד עם אחותה למחנה בירקנאו (Birkenau). לאחר כמה ימים הפכה אסתר להיות המתרגמנית של האסירות היווניות שלא הבינו את השפה ולא את פקודות אנשי המחנה. היא הצליחה לארגן להן את המקלחת הראש

ג'קיטו מאסטרו, יליד סלוניקי (Thessaloniki ) בנם של יצחק וגרציה מאסטרו (Itzhak and Grazia Maestro) היה בן הזקונים במשפחתו. היו לו שתי אחיות ואח: אסתר הבכורה, ז'אנה ודניאל. ג'קיטו התייתם מאביו בגיל שבע. כאשר פלשו הגרמנים ליוון, החל ג'אקיטו לסחור עם חיילי האס. אס. שהיו בעיר. כך רכש לעצמו את השפה הגרמנית.