המצילים והמצילות זוכי אות המציל בהמלצת דר' אברהם חולי

דוד ליור נולד בפולין בשנת 1903. היה פעיל ומעורה בחיי הקהילה הציונית בעיר. היה מפעילי "צעירי ציון", "עבריה", ''החלוץ", ''תרבות", מראשי מפלגת העבודה הציונית "התאחדות" ופעיל מרכזי בתנועת הנוער שלה "ויתקינה". היה גם מורשה מטעם קרן קיימת לישראל וחבר הוועד של אגודת הספורט "הכוח". דוד ואשתו מרים עלו לארץ כחלוצים כבר בשנת 1925, זמן קצר אחרי חתונתם.

אליהו בן ברוך ופאני, נולד ב-1.12.1895 בכפר ראדושינה (RADOSINA) שבסלובקיה. בשנת 1915 הוא התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי ונפצע בחזית הרוסית בהרי הקרפאטים. בהמשך לחם בחזית האיטלקית ואף נפל בשבי בחזית זו, בקרב על נהר הפו (PO), בדצמבר 1917. עם שובו הביתה לעיר ניטרה (NITRA), בשנים 1919-1924 עבד בניטרה והתחתן עם הלנה-לאה רוזנברג. נולד להם הבן יוראי (JURAY). לפרנסתו, עבד אצל אחיו יוליוס בפראג והיה עד לכניסת הנאצים לפראג ב-מרץ 1939. בעקבות הגנה על אשתו שהותקפה בידי איש משמר "הלינקה", נאל

הוא היה הניצול היחיד ממשפחתו הקרובה מאימי השואה. הוריו, אתלה ויעקב (ינקל), וכן אחותו האהובה רגינה, נספו במחנות הריכוז בפולין. פיטר שרד באופן בלתי ייאמן את גטאות לובלין וורשה וכן את מחנות הריכוז מיידנק וטרבניקי. לקראת סוף המלחמה, בעזרת המחתרת הפולנית, שינה את שמו כדי שיוכל להעמיד פני גוי וכך לשרוד. במהלך תקופה אפלה זו בהיסטוריה, פיטר הפגין מעשי חסד, נדיבות ואומץ לב יוצאי דופן, ובזכותם הציל חיי רבים. במהלך מרד ורשה בשנת 1944, הסתתר פיטר במרתף של בית שבו אישה פולנייה החביאה יה

ילידת  פולין (רוז'ישץ', חבל ווהלין, היום באוקראינה), 1922.  חניכת "החלוץ-דרור" וחברה בקיבוץ "שחריה" בווילנה בפרוץ המלחמה. כשעלה הצורך לשמור על קשר עם המרכזים השונים של התנועה בפולין ובליטא, שהיו סגורים בגטאות תחת הכיבוש הגרמני, נבחרו בחורות בעלות תווי פנים אריים, ביניהן בלה, לשמש כ"קשריות" בין הגטאות.  אחות פולניה קתולית בבית החולים שבו עבדה השאילה לה את זהותה ובכך "הפכה"  בלה לברוניסלבה לימנובסקה.  באוקטובר 1941 נשלחה בלה על ידי מחתרת "דרור" לגטו גרודנה בפולין, שם התמקמה ודי

יעקב צבי זילברשטיין נולד ב-1924 בפולין והספיק ללמוד בישיבת חכמי לובלין. עם כיבוש פולין על ידי גרמניה נשלחה משפחתו לגטו, ובנובמבר 1942 גורשה המשפחה לאושוויץ, שם נספו הוריו ושלושת אחיו של יעקב. יעקב שהיה בן 15 נשלח למחנה בוכנוואלד בשנת 1939 ובשנת 1942 הועבר לאושוויץ. בינואר 45', עם פינוי מחנה אושוויץ, הוא השתתף במצעדי המוות לכיוון גרמניה, ובצ'כיה הצליח להימלט עם עוד 3 חברים. הם מצאו מסתור בעליית הגג בביתה של גויה מקומית עד השחרור.

שלום שמחה זורין היה מפקד יחידת פרטיזנים יהודים בבלארוס בתקופת מלחמת העולם השנייה, שראה במשימת הצלתם של יהודים כמטרה העיקרית של יחידתו. שמחה זורין נולד ב-1902 בבלארוס ובפרוץ המלחמה התגורר בבירה מינסק, בה עבד כנגר. ביוני 1941, בהיותו כבן ארבעים, נשלח למחנה עבודה, שם הכיר קצין סובייטי בשם סמיון גנזנקו. בסוף אותה שנה ברחו השניים מהמחנה והקימו יחידת פרטיזנים ביערות שבאזור מינסק. לאור חילוקי דעות בין יהודים ללא יהודים ביחידה, הוחלט להקים יחידת פרטיזנים נפרדת, ליהודים בלבד, עליה יפ

כשפרצה המלחמה היה נשוי לרחל ואב לאמה. בספטמבר 1939 נשלח למחנה הריכוז בוכנוולד, שם היה אסיר במשך חמש וחצי שנים. אשתו ובתו, הוריו, ושבעה מאחיו ואחיותיו נרצחו. בכל שנותיו במחנה היה פעיל של המחתרת הבין-לאומית. ג'ק ורבר, אסיר מספר 7197, וקומץ חבריו היהודים במחתרת הבין-לאומית בבוכנוולד הצליחו במעשי גבורה עילאיים בסיכון אישי רב מספטמבר 1939 עד אפריל 1945 לשמור ולהציל ממוות בטוח כ-700 ילדים. כל זאת בתחכום רב ומתחת לאפם של הגרמנים. זהו סיפור מופלא של הישרדות, התנגדות ואומץ לב עילאי.

דר' אלכסנדר הרמן נולד בווינה ב-1913, למד רפואה בפראג והקים בה את משפחתו. בנובמבר 1942 גורש דר' הרמן יחד עם הוריו ועם רעייתו מרגרטה וילדתם רות בת החודשיים לגטו טרזיינשטט. כמעט שנתיים לאחר מכן, ב-1 באוקטובר 1944, צורף דר' הרמן לקבוצה של אלף גברים בעלי מלאכה, שהגיעה לבירקנאו למחרת היום ונכלאה במחנה מעבר. שבוע לאחר מכן הוא נשלח בקבוצה של מאה גברים לטאוכה. בהתחלה עבד כמכונאי בבית החרושת האסאג-טאוכה, אך בינואר 1945 מונה לתפקיד רופא המחנה. היות ודר' הרמן היה דובר גרמנית רהוטה, העדיפ

זוכת מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית ומדליית האומץ של מלך בריטניה. ומדליית ההולנדית ללוחמי המחתרת במלחמת העולם השנייה, נולדה ברוטרדם למשפחת רוס, בגיל שנתיים חלתה מחלה מידבקת ומסוכנת ביותר באותה תקופה והיא אושפזה בבידוד. מאחר שהתקשתה לבטא את רצונה והרבתה לומר די די (זה זה בהולנדית) כינו אותה האחיות בבית החולים דידי, כינוי שדבק בה כל חייה. את בעלה מרסל הרץ, שסיים לימודי אדריכלות, פגשה לראשונה במסיבת פורים שנועדה לגיוס כספים למען פליטים יהודים מגרמניה שהגיעו להולנד. הזו

פרדי הירש (בגרמנית: Fredy Hirsch, נולד בשם אלפרד הירש - Alfred Hirsch‏; 11 בפברואר 1916 אאכן - 8 במרץ 1944 אושוויץ) היה ספורטאי ואיש חינוךיהודי גרמני שפעל למען ילדים ובני נוער בגטו טרזין ובבלוק הילדים שהקים בבירקנאו. הוא מוכר כאחד המחנכים הגדולים בתקופת השואה, שנתן לילדים תקווה וערכים בעיקר דרך אימוני הספורט והחינוך הגופני

ברוניסלב הוברמן שזוכה היום ב"אות המציל היהודי" שמעניקים "בני ברית" זוכה בצדק רב בתואר זה על הצלת כ-1000 איש מיד הסורר הנאצי. ברוניסלב הוברמן, היה כנר מחונן בעל שם עולמי, שהיה "פאן אירופאי" בהשקפותיו הפוליטיות עד 1934. אז הוא עבר מהפך במהלך ביקוריו בפלשתינה, כשהתרשם מאד מאהבתם של תושבי הארץ למוסיקה. הוא הפך מאמן נערץ, המרוכז בקריירה המוסיקלית המשגשגת שלו, לציוני ופעיל פוליטי והומניטרי חסר פשרות, שכל מעייניו בהצלת חבריו המוסיקאים ותרבותם. 

אנס ואן דאם -Ans van Dam  נולדה ב 15/9/1916 ברוטרדם שבהולנד והשם הרשמי שלה היה Anna Rosa van Dam, בעברית נקראה חנה דרוקר. הוריה של אנס היו אברהם ואן דאם ונל אולף שהייתה פרוטסטנטית, נל התגיירה בשנת 1915 לקראת נישואיה (גיור רפורמי).

בעמידתו האמיצה מול מפקדת המחנה הצליח להקל מאד על סבל האסירים ואף להציל רבים. כפי שכתב ישראל רוזנגרטן: "קשה לתאר כמה עלינו להודות לדמרר. ...בלעדיו היינו סובלים הרבה יותר". מרים פלג, מיד ושם כותבת: "הוא מילא את תפקידו מתוך רגש האחריות לגורלם של אלפי אסירים יהודים והצליח במספר מבצעים נועזים להציל חיי אדם באמצעות תושיתו, אומץ ליבו וכושר החלטתה מידית.

מהפרטיזנים היהודים הנועזים בפולין – יזם פעולה צבאית לשחרור יהודי גטו מיאדל. נולד בפולין ב1909 הוא שרד שתי אקציות במהלכן נרצחו אשתו ובנו. בזמן תפקידו בגטו כמנהל תחנת הקמח שהייתה שייכת למשפחה, ארגן מחתרת והחביא נשק ששימש לפעילות הפרטיזנים והעביר ידיעות על הסד"כ הגרמני. לאחר שברח מהגטו ליער , הצטרף ל"גדוד הנוקם" בשורות הצבא האדום.

באוגוסט 1938 הגרמנים נכנסים לפראג וכובדים את צ'כסלובקיה. אביה של הרטה נפטר מחצית השנה קודם לכן עם סיום לימודי הרפואה, מחליטה הרטה להצטרף למבצע הצלת ילדי גרמניה אוסטריה וצ'כיה מצפורני הנאצים. כסטודנטית יהודיה עםחינוך ציוני עמוק, מחליטה לפעול כנגד השלטונות הנאצים ויוצרת קשר עם הנהגת נכבדי הקהילה היהודית בפראג. בהמלצתם פונה לשלטונות הגרמנים לקבלת אשרה להתלוות כרופאה ל"קנדר טרנספורט" שאמור לצאת מפראג דרך הולנד ללונדון.

נולד בברלין 25.2.1914, הצטרף לתנועת החלוץ בשנת 1939, ושימש מנהל במרכז החלוץ בתחום החינוך והכשרת הנוער. היה ממובילי המסע של 3 אוניות לא"י בעלייה בלתי לגלית, בתאום ישיר עם אדולף אייכמן –8.8.1940. האונייה נתפסה בחיפה ואנשיה הועלו על "הפטרייה", שפוצצה בהנחיית הפלמ"ח. אהוד הרברט גרובלד היה מדריך לחניכי ההכשרות בארנסדורף 1942-1940 ובהכשרת נויינדורף 19.4.1943-1942, שם היה האחראי על כול החניכים וייצגם מול הגסטאפו ובמרכז בברלין.

ויטולד גורה (פולין 1900 – פולין 1994) – גנב מסמכים מתחנת הגסטאפו בבניין המכבסה בה עבד, ובאמצעותם זייף תעודות זהות שהצילו עשרות יהודים ממוות במחנה טרבלינקה. שכר ומימן דירות מסתור לנמלטים מגטו ורשה.

זיגפריד גומבל (22 בספטמבר 1874 - 27 בינואר 1942) היה עורך דין ונשיאה של המועצה המרכזית של יהודי וירטמברג. גומבל נולד ב-22 בספטמבר 1874 בהיילברון אשר בפרנקוניה, גרמניה, למשפחה של בנקאים. גומבל היה יושב-ראש חברת עורכי הדין ויושב-ראש "האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית" ברפובליקת ויימאר, היה חבר מועצת העיר של היילברון.

דויד גוז'יק דויד דניאל גוז'יק היה מנהל הכספים של ארגון הג'וינט בוורשה. גוז'יק מילא תפקיד המרכזי ביושרה ובאומץ, עוד לפני המלחמה, שהמשיך גם לתוך תקופת השואה. הוא עסק במפעלי הצלה בתקופה בה היהודים נכלאו בגטו ורשה. הוא היה מעורב בגיוס כספים בלתי חוקית למען מטבחים ציבוריים, תרבות, חינוך, רפואה, ועוד, כדי לסייע ליהודים בגטו. שם הוא איבד את רוב משפחתו וחבריו. אם הזמן, הוא אף סיפק כספים לקניית נשק למרד בגטו ורשה. אחרי המלחמה, הוא עסק בשיקום ופדיון ילדים, ונהרג בתאונה במרץ 1946.

כעבור כמחצית השעה בהמתנה במרכז המחנה,  מלאך בדמות נערה צעירה כבת עשרים אספה אותנו לצריף שלה. שם המלאך נעמי מאייר. היא אימצה אותנו והפכה לאימא אמיתית. היא דאגה לכל צרכינו : שפה, אוכל, בגדים, חום, משחקים, רחצה, חיבוק, המון אהבה.